Post by Ziva Shabtay

יש משפט שאומר שכ״שהתותחים רועמים המוזות שותקות״. היום פגשתי יזמים.יות שמוכיחים אחרת - שלמרות ואע״פ התקופה המורכבת והכואבת ביותר, הם ממשיכים לחלום , ליזום, ליצור ולבנות. לא כי הם מתעלמים מהמציאות, אלא כי זו הדרך שלהם (של הDNA המ״ממי) להתמודד איתה ולהשפיע עליה. יצאתי מהיום הזה עם תקווה - כי הרי יזמות היא בסופו של דבר אקט של אופטימיות. היא היכולת להסתכל על העולם כפי שהוא, לזהות בעיה או צורך, ולהאמין שאפשר ליצור משהו טוב יותר. להאמין שיש עתיד ששווה להשקיע בו. אז מבחינתי - המחר כבר נמצא כאן. הוא פשוט עדיין בשלב ה־Early Stage😉 נ.ב מצטרפת לתודות לכל מי שהיה חלק מהיום שהיה, ושממשיך איתנו למחר שיבוא