Post by Roman Minaev

עיר כרייה בפולין. פחם, תעשייה, עבר תעשייתי כבד. ובאמצע — אולם קונצרטים שכל החזית שלו נראית כמו זכוכית. רק שזו בכלל לא זכוכית. הבניין State Music School Concert Hall Extension מיקום: Jastrzębie-Zdrój, פולין אדריכלים: SLAS architects — Aleksander Bednarski, Mariusz Komraus קבלן ראשי: INTRAVI הנדסה: Firma Inżynierska STATYK שנת השלמה: 2021 פרס: SARP Award of the Year 2022 בואו נדבר על המעטפת — החזית עשויה מלוחות פלדה מבריקה בתלייה יבשה — dry cladding מלוחות מתכת מלוטשים שמשקפים את הסביבה כמו מראה. הרמה של הליטוש כל כך גבוהה שמהמבט הראשון אתה בטוח שאתה רואה curtain wall זכוכית. רק כשאתה מתקרב אתה מבין שמדובר בפלדה. ולמה זה חכם? ללוחות פלדה בתלייה יבשה יש יתרון גדול על זכוכית בדיוק בהקשר הזה: הם קלים, עמידים לאורך שנים, לא דורשים תחזוקה כבדה, ומאפשרים החלפה של לוח בודד מבלי לגעת בשאר המעטפת. זכוכית בסדר גודל כזה היתה הרבה יותר יקרה, כבדה, ודורשת מערכת נשיאה מורכבת בהרבה. לצד הפלדה — בטון חשוף מזוין. שתי מערכות שנראות הפוך זה מזה: אחת רכה, מחזירת אור, משתנה לאורך היום. השנייה כבדה, גסה, קבועה. השילוב הזה הוא מה שיוצר את המתח הויזואלי של המבנה. ועוד משהו שאני אוהב כאן — הקשר בין המעטפת לפנים. בפנים, הצורות הגליות של הקירות והתקרה הן לא קישוט — הן acoustic diffusion. מפזרות גלי קול, מונעות הד ישיר, יוצרות שדה קול אחיד. ובחוץ — אותו רעיון בדיוק. החזית המבריקה מפזרת את הסביבה המשתקפת, משנה מראה בכל שעה ביום. כשהמעטפת והפנים מדברים באותה שפה — זה כבר לא מקרי. עיר כרייה שמקבלת מראה של תרבות. פשוטו כמשמעו. צלום: Jakub Certowicz מה אתם חושבים? #נדלן #מעטפת