Post by Reichman University

יש רגעים שבהם נר קטן מצליח להאיר סיפור שלם, פעולה פשוטה שהופכת לזיכרון חי עם שם ופנים. עבור פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד של אוניברסיטת רייכמן, זהו רגע בעל משמעות אישית עמוקה. פרופ׳ רייכמן מספר: "ביקשו ממני להדליק נר זיכרון ביום השואה והגבורה.  נזכרתי בהעתק דהוי שנשמר לצד מכתב פרידה כואב מאמי, בו היא פנתה ליד ושם בבקשה ששמו של יעקב יעקובסון, יירשם כמי שהוגלה למחנה הריכוז טרזיינשטט.  חזרתי למסע חד פעמי עם אמי לעיר מולדתה ברלין; אז, בצד הקומוניסטי של העיר. בבית הקברות היהודי בווייסנזה חיפשנו את קבר אביה - קצין מעוטר בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, ממנו התייתמה בגיל צעיר.  עברנו ליד מצבות של חתני פרס נובל היהודים, ובתי המצבה המשפחתיים של עשירי הקהילה.  אמי שנשלחה בגיל 14 מעליית הנוער לארץ, זכרה את סבה האהוב שנשאר מאחור, נושל מדירתו והתחבא בבית הקברות. לבסוף נצוד וסיים בטרזיינשטט, כשהיה בגילי היום.  אני מדליק היום נר זיכרון לזכר יעקב יעקובסון, מתוך הזדהות עם אותה קהילה מרגשת שהייתה, וכחסד מחקה לנו את התמימות." בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, מיליוני בתים בישראל ובתפוצות מדליקים נר זיכרון אישי לזכר אחד מששת מיליוני הנספים. המסורת הזו מזמינה לעצור, להכיר את האדם שמאחורי השם וליצור חיבור אישי וכך לשמור על הזיכרון חי ולהעבירו לדורות הבאים, דווקא בזמן שבו הולכים ומתמעטים הניצולים. היוזמה מתקיימת במסגרת עמותת "שם ונר", הפועלת להשיב לכל נספה את זהותו דרך הנצחה אישית, ולהפוך את זיכרון השואה לחלק חי ומשמעותי בהווה שלנו. Reichman University Alumni Association