Post by Rachel Berner Shalem

שבתות בבוקר שלי בדר״כ מוקדשות לריצה. ורחובות ירושלים אהובים עלי לריצה במיוחד. בפארק, אבות, עוטים טליתות, צופים בחיוך על ילדיהם מתגלשים. כמה דקות משם קבוצת נשים מחקות את תנועותיה הסבוכות של מדריכת יוגה ברחבת הדשא. שיחי לבנדר סגולים תוקפים אותי מדי פעם בריחם המתוק. ואז, ישר אחרי סוף העליה של הר הרצל (״לא לעצור.. לא לעצור..״) בהתקרבי לבית החולים שערי צדק, פתאום ראיתי אותה מרחוק. אנחנו גרות בשכונות קרובות, ופגשתי אותה בטקס השקת תכנית ״חרדים לרפואה״. היא דיברה על הדרך שהביאה אותה ללימודי הרפואה מתוך אורח חיים חרדי וניסיונה כסטאז׳רית טרייה בשערי צדק. היא היתה מעוררת השראה כל כך. אבל עכשיו היא צעדה קצת שפופה. תלאות הלילה ניכרים בה, והיה ברור שלא ממש ישנה. חששתי שהיא תובך מבגדי הקצרים. היא היתה מכוסה כמובן מכף רגל ועד צוואר וכיסוי ראש רחב. אבל היא ראתה אותי ומיד התיישרה וחייכה. חוזרת מתורנות? שאלתי. היא הנהנה. ידעתי שיש לה הליכה של בערך 25 דקות עד הבית. אבל בקצב שלה, 45 לפחות. כבר היה חם בחוץ. ״בא לי לשאת אותך על כפיים עד המיטה״ אמרתי. היא צחקה. דיברנו קצת והמשכנו כל אחת בכיוון שלה. לא נשאתי אותה. אבל היה מגיע לה. את עלית על כולנה. להיות אדם חרדי בתוך מערכת הבריאות זה לא מובן מאליו. גם בלי תורנויות שבת ולהגיע הביתה רגלית. להיות אקדמאית, מטפלת, בתוך חברה חרדית זה לא מובן מאליו גם כן. לא נשאתי אותה. אבל אני רוצה לשאת. את כל החרדים והחרדיות שיוצאים למסע הזה של לימודי הרפואה ומקצועות הבריאות. באומץ, בנחישות. הלוואי שהתכנית הזאת תיתן לכם את כל מה שאתם צריכים. ומעבר. תודה Yitzik Crombie על ייזום והובלת התכנית. תודה על השותפות הנפלאה. תודה שאתה פורץ דרך ומחולל ניסים. יאללה, יוצאים למחזור ראשון מסוגו. תודה לכל החולמים. והמגשימים. מי יתן ובעוד 20 שנה נראה רופאים חרדים רבים מובילים את המערכת שלנו לעוד מקומות של מצוינות, גיוון ושותפות חברתית. שבוע טוב! Ayelet Grinbaum Arizon Yossi Mekori JDC (The Joint) Dan Kessler Roi Assaf @משרד ירושלים ומורשת