Post by Omer Chen
Maybe the real bottleneck isn’t the work. It’s the communication around it.
למה לסיים את השבוע עם הלשון בחוץ? אחד הקטעים שאהבתי בפרק עם Dennis Nerush היה על חוק פרקינסון בפגישות. לא התופעה הבריאותית, אלא הרעיון שעבודה נוטה להתרחב לפי הזמן שנותנים לה. כלומר: אם אין משהו באמת מורכב שדורש שעה שלמה, אין סיבה לתת לפגישה 60 דקות. תנסו להיפגש 45 דקות, 25 דק, לפעמים 15, פתאום הדיון חד יותר, פחות נמרח, והפגישה מתחילה להצדיק את הזמן שלה. והערך הגדול מגיע אחרי. כשיש לאנשים רגע לעבד, לסכם, לנשום, להתכונן לדבר הבא או פשוט לחזור לעבוד בDeep Work באמת. ה-buffer הזה הוא לא מותרות, הוא תשתית. אסור לנו לשכוח שלמרות כל העדכונים, שדרוגים והמהירות סביבנו, המוח והנפש עדיין צריכים דברים בסיסיים: מרווח, נשימה וזמן לעבד. תודה, התנועה לשחרור לאומי מ- Back-to-Back