Post by Lital Hay

האקתון זה קונספט פסיכוטי. לוקחים סטודנטים תמימים, נועלים אותם בחדר עם כמויות לא הגיוניות של קפאין, ומצפים מהם להמציא סטארטאפ עד הבוקר. בשבוע שעבר הייתי מנטורית בהאקתון של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. תשמעו, המחלקה הזאת משקיעה בסטודנטים ברמה שגורמת לי לרצות לחזור לתואר ראשון (אולי רק בשביל החוויה והאוכל הטעים שחולק שם אבל הבנתם את הרעיון). הם לא סתם מעבירים להם סילבוס. הם זורקים אותם למים העמוקים של העולם האמיתי. ישבתי שם מול קבוצה של סטודנטים מדהימים וגם קבוצה של עולים חדשים מרוסיה. הם כולם באו עם רעיון "גאוני" לנהל לאנשים את הכסף, והייתי צריכה להיות המבוגר האחראי שמבשר להם ש-RiseUp כבר קיימים ושהם צריכים לחפש בידול מהמתחרה העיקרי שלהם. האגו נשרט. היה קצת הלם באוויר. אבל פה בדיוק נכנס הערך האמיתי של האירועים האלה: אין זמן לבכות על רעיונות שמתו. אמרתי להם לחשוב רעיון חדש ומקורי שאין היום בשוק. לקבוצה של העןלם חדשים הצעתי לחשוב על בעיות של עולים חדשים כמוהם, ותוך 12 שעות (!!!) הם הרימו מאפס מוצר מדהים מבוסס AI. גיליתי בדרך הקשה שכשמשאירים סטודנטים רק עם התיאוריה בכיתה, הם קופאים מול לקוח אמיתי. אבל כשנותנים להם להתלכלך בהאקתון, לקבל ברקס ממנטורים, לחשב מסלול מחדש ולבנות משהו שעובד, הם הופכים למפלצות עבודה. בשנה הבאה אני מתחילה ללמד את החבורה הזאת את תחום האיקומרס ואוטומציות. אני צריכה להתחיל להתכונן מעכשיו, כי עם ההשקעה שהם מקבלים שם, הם עוד ילמדו אותי. תודה ל‏ ‏Ofrit Kol, Ph.D‏ היקרה שהקשר שלנו בלינקדאין המחודש הוביל אותי להשתתף בחוויה הזאת. ול Ariel University שתמיד כיף לחזור אליה ❤️