Post by Liat Lazar

בחודשיים האחרונים עשיתי משהו די מביך. רדפתי אחרי חברות של 1,000 עובדים. למה? כי פחדתי. שיחקתי כדי לא להפסיד. (וכן, מסתבר שגם יועצות אסטרטגיות שמוכרות "פוקוס" נופלות לזה לפעמים). הלכתי על מה שנראה גדול ובטוח במקום להתמקד בנישה האמיתית שלי: חברות בצמיחה של 30-150 עובדים. וזה, חברים, המסלול המהיר לבינוניות. הקטע הוא שאני רואה מנכ"לים עושים את זה כל יום. אתם משאירים אצלכם לקוחות מהגיהנום. אלה שאיתכם מתחילת הדרך, משגעים את הפיתוח, ומשלמים בשוטף פלוס נצח. "לקוח היסטורי" זו פשוט מילה יפה לעלוקה שמונעת מכם לגדול. עכשיו אנחנו נכנסים לעונת תוכניות העבודה. כולם בלחץ. מלחמה, דולר, AI. האינסטינקט הטבעי הוא לשחק הגנה. לא לעשות גלים. אבל ההחלטה הכי קשה שתצטרכו לקבל השבוע היא להיכנס לישיבת הנהלה ולהגיד: "אנחנו חותכים את הלקוח הזה". אף אחד לא ימחא לכם כפיים. הסמנכ"לים שלכם כנראה ישנאו אתכם לכמה דקות. אבל ככה נראית החלטה של מישהו שמשחק כדי לנצח. אז תעיפו מבט על תוכנית העבודה שלכם ל-2026. אתם מנצחים שם, או רק מנסים לשרוד? Scaling Up Coaches