Post by Elisheva Rotblat Hadad

חשבתי שנכשלתי בכנס המקצועי הראשון שהלכתי אליו לבד. נושא הכנס היה על קרקע זזה, אך הגעתי עם שתי מטרות יציבות מאוד ללמוד. ולעשות נטוורקינג. הלמידה? מטרה שהושגה במלואה. הודות למארגנים ולדוברים המרתקים שדאגו לתוכן מדוייק ובנוי היטב. Idit Moshe Noa Gordon Fraizler David Berkovitch Ori Sasson, OLY - אורי ששון Hagit Federlein- Yovel Naama EliaAdi Yoffe מבחינת הנטוורקינג? פחות. התכוננתי מראש עם משפטי פתיחה. מינימום הייתי אמורה לצאת משם עם רשימת מוזמנים לחתונה. אבל אז הראש נכנס לפעולה. בזמן שכולם עסקו בשלהם, מצאתי את עצמי מסתכלת. מי כבר מכיר את מי. מי יוצר חיבורים. מי גורם לאנשים אחרים להתאסף סביבו. מי נשאר רגע בצד. איך נוצרת אינטראקציה ראשונה או אחת שמתחדשת. לא ממקום שיפוטי אלא מתוך סקרנות. זה גם מה שגרם לי לשים לב שלאורי ששון לא היה עט באחת ההרצאות, וזכיתי להושיט לו אחד משלי. 😉 בדרך הביתה חשבתי שאולי נכשלתי. אבל אז עלתה לי מחשבה אחרת. בעקבות הרצאתו של David Berkovitch כשדיבר על מציאת הייחודיות במציאות של היום. הצלחתי להיות נוכחת, קשובה ובתשומת לב ואולי אפילו לעזור למישהו אחר, אז האם באמת נכשלתי? *התמונה AI