Post by Amos Yaron Baram

את עולם היזמות החברתית פגשתי לראשונה כשעבדתי ב-Studio & Joy. כבר אז הבנתי שיש בישראל יקום מקביל - כזה שפועל לצד העולם העסקי, אבל לפי חוקים אחרים. זה היה מרתק. אבל, זה עדיין לא דרש ממני לרדת לעומקם של הדברים. ה-7 באוקטובר הפך עלי את עולמי. לא באמת הכרתי את המושג רשם העמותות. לא ידעתי מה המשמעות של סעיף 46. לא הבנתי למה “קול קורא” אחד יכול לפתוח דלת, ואחר לסגור חודש של עבודה. לא ידעתי ש-In Kind הוא לפעמים ההבדל בין חלום לבין עשייה. גם לא תכננתי להקים עמותה. אבל החיים, כך גיליתי, יודעים להוביל אותנו בדיוק למקומות שלא ביקשנו להגיע אליהם. מאז אותה שבת, אני מוצא את עצמי לומד שפה חדשה: עמותות. פילנתרופיה. קרנות. שותפויות. האקאתונים. אקסלרטורים. מחקר. רגולציה. ואינספור אנשים שבדרך - חלקם אומרים “כן”, רבים אומרים “עדיין לא”. ובתוך כל זה גיליתי משהו שלא לימדו אותי בשום קורס: יזמות חברתית היא לא רק חזון, ולא רק תשוקה. היא היכולת להמשיך גם כשיש כאב, בירוקרטיה, דחיות, וחוסר ודאות. בשנתיים האחרונות, דרך הצבעים של עילי – Ilai’s Colors Association , פגשתי אנשים, ארגונים ומנטורים שהזכירו לי שבסוף - אימפקט אמיתי תמיד נבנה ביחד. ולפעמים… מסע שלם מתחיל מברווז קטן, שלא כולם מבינים במבט ראשון. 🐥 זה הפוסט הראשון מתוך מסע שלא תכננתי לצאת אליו. וכנראה שגם לא הייתי בוחר בו. אבל עכשיו, כשאני כבר כאן - אני מתכוון ללמוד, לבנות, ולשתף. תודה ל- Hackaveret - Israel's Center for Social Innovation (הכוורת) , ולאנשים שבחרו לראות, להקשיב, ולפתוח דלתות בדרך. Rimon Tubin Elik Almog #יזמות_חברתית #SocialImpact #Nonprofit #Leadership